מה הידע החדש שמזין את Claude ולמה המידע הארגוני שלכם שווה הון?

חברת אנתרופיק (Anthropic), מפתחת המודל הפופולרי Claude, נחשפת בפרקטיקות שנויות במחלוקת הכוללות גריסה והשמדה של מיליוני ספרים פיזיים נדירים כדי לאמן את המודלים שלה.

חמור מכך, החברה מנתחת לכאורה את המידע העסקי הרגיש של הלקוחות המשתמשים ב-API שלה כדי לפתח מוצרים מתחרים ישירים, תוך סירוב לתמוך בפיתוח מודלים פתוחים.

הרעב הבלתי נגמר לנתונים איכותיים

בעידן שבו בינה מלאכותית מתפתחת בקצב מסחרר, חברות הטכנולוגיה הגדולות נמצאות במרוץ חימוש אדיר להשגת נתונים.

אנתרופיק, החברה שעומדת מאחורי מודל השפה Claude, זיהתה כי ספרים מהווים את מקור המידע האיכותי ביותר לאימון מודלים. ספרים מכילים עובדות מדויקות שעברו עריכה קפדנית, טיעונים מובנים וסיפורים סוחפים שאין להם תחליף ברחבי האינטרנט הפתוח.

בתחילת הדרך, מנכ"ל אנתרופיק, דריו אמודי (Dario Amodei), בחר בדרך הקלה אך הבעייתית של פיראטיות, תוך שימוש במאגרים כמו LibGen שהעניקו גישה לספרים אלקטרוניים המוגנים בזכויות יוצרים, וזאת כדי להימנע ממה שכינה "הביצה המשפטית והעסקית".

מהלך חוקי אך הרסני: פרויקט פנמה

כאשר באנתרופיק הבינו שהסתמכות על פיראטיות חושפת אותם לסיכונים משפטיים כבדים, הם שינו אסטרטגיה.

החברה שכרה את טום טורבי (Tom Turvey), לשעבר מנהל שותפויות ב-Google Books, כדי להקים צינור חוקי לרכישת "כל הספרים בעולם".

לאחר שניסיונות לרכוש רישיונות מסודרים מהוצאות הספרים הגדולות נכשלו, אנתרופיק בחרה בנתיב עוקף שלא דרש אישור מאף מוציא לאור.

על פי מסמכי בית משפט שנחשפו לאחרונה בתביעה הייצוגית נגד אנתרופיק, החברה יזמה בחשאי את "פרויקט פנמה".

מדובר במאמץ שיטתי ועצום לרכוש ולסרוק מיליוני ספרים מודפסים, ולאחר מכן לגרוס אותם לחלוטין.

השמדת ההיסטוריה הפיזית למען רובוטים

כדי להעביר את המידע העצום הזה לפורמט דיגיטלי במהירות, אנתרופיק שכרה את חברת הסריקה Datamation. היעד היה סריקה של עד שני מיליון ספרים מודפסים בתוך כחצי שנה.

התהליך היה אגרסיבי במיוחד. חותכנים הידראוליים תעשייתיים הסירו את שדרת הספרים, הדפים נחתכו, הוזנו לסורקים מהירים והומרו לקובצי PDF הניתנים לחיפוש.

למרות שכולנו יודעים שמעבדות AI מתבססות על איסוף מידע מהאינטרנט, המהלך הזה נחשב לקיצוני הרבה יותר.

מדובר בהרס בלתי הפיך של ספרים נדירים וייחודיים ששרדו מלחמות, שריפות ומאות שנים של היסטוריה, רק כדי שצ'אטבוטים יוכלו ללמוד לספר סיפורים טובים יותר.

עשרות מיליוני דולרים הושקעו בהשמדת התרבות הפיזית הזו.

הסירוב לקוד פתוח והתירוץ הביטחוני

בזמן שתעשיית הבינה המלאכותית מתחילה להבין את החשיבות של מודלים פתוחים, אנתרופיק מתבצרת בעמדתה.

קואליציה של יותר מ-25 ענקיות תעשייה, הכוללת את NVIDIA, גוגל ומיקרוסופט, חתמה לאחרונה על מכתב משותף התומך במודלים פתוחים (Open Weight Models) כנכס אסטרטגי לדמוקרטיזציה של החדשנות.

אנתרופיק, לעומת זאת, סירבה לחתום על המכתב.

הנימוק הרשמי היה שמודלים פתוחים מגדילים את הסיכון למתקפות סייבר ולפיתוח נשק ביולוגי.

אולם בפועל, מודלים פתוחים מפחיתים את התלות ב-API של ספק יחיד ומונעים נעילת לקוחות (Vendor Lock-in).

השליטה המוחלטת של אנתרופיק בקוד מאפשרת לה לשמור על שליטה מלאה בשוק.

למה המידע הארגוני שלכם שווה הון ונמצא בסיכון?

על פי הטענות, אנתרופיק מנתחת את הקניין הרוחני (IP) של לקוחות עסקיים המשתמשים ב-API של Claude.

החברה אוספת מידע התנהגותי ונתונים על אופן השימוש של הלקוחות, כדי לזהות אילו שווקים (Verticals) הם הרווחיים ביותר.

לאחר זיהוי הפוטנציאל, היא משיקה מוצרים המתחרים ישירות באותם שווקים.

כך, לפי הטענות, נולדו מוצרים כמו Claude Code, Claude Legal, Claude Design, Claude Science ו-Claude Security.

המשמעות היא שהמידע הארגוני שלכם, התהליכים העסקיים והפיתוחים הייחודיים שלכם, עלולים להפוך בפועל למעבדת מחקר ופיתוח עבור הספק שממנו רכשתם שירות.

הגיע הזמן לקחת שליטה

המקרה של אנתרופיק ממחיש עד כמה מסוכן להפקיד את כל המידע העסקי הרגיש בידי ספק יחיד וסגור.

ההבנה שחברות אלו מוכנות ללכת רחוק, החל מגריסת ספרים היסטוריים ועד לניתוח מידע של לקוחותיהן, צריכה להדליק נורה אדומה בכל ארגון.

עלינו לחשוב היטב איזה מידע אנו משתפים דרך ממשקי API, לבחון חלופות ולהעדיף, כאשר הדבר מתאים, פתרונות פתוחים שיאפשרו שליטה טובה יותר במידע.