דוח רשות החדשנות: מחצית מהעובדים מדווחים על קיצור זמן העבודה בעשרות אחוזים בזכות ה – AI

95% מעובדי ההייטק בישראל כבר לא עובדים בלי כלי AI יוצר. האם זה איום או הזדמנות?

מחקר חדש ודרמטי של רשות החדשנות מגלה עד כמה הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) השתרשה עמוק בענף ההייטק בישראל, כאשר כמעט כל עובד משתמש בה באופן קבוע. הנתונים מצביעים על זינוק בפרודוקטיביות ובאיכות, אך חושפים פערים מעניינים בתפיסת הסיכון וההזדמנות בין דרגים ותפקידים.

המחקר מדגיש באופן בולט את הצורך של כלל הציבור ללמוד בינה מלאכותית. ארגון ה – AI מעביר הכשרות, קורסים והרצאות בנושא, כולל תעודת הסמכה רשמית של ארגון ה – AI הישראלי.

המהפכה כבר כאן: 95% מההייטק משתמש ב-GenAI

דו"ח מקיף וחדש של רשות החדשנות , שבוצע על ידי מאיירס ג'וינט וברוקדייל ופורסם בנובמבר 2025, חושף תמונה ברורה: המהפכה של הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) אינה עתיד רחוק, אלא מציאות יומיומית בענף ההייטק הישראלי. הממצא המרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו הוא ש-95% מעובדי ההייטק שנשאלו משתמשים בכלי GenAI באופן יומי או שבועי , מתוכם 78% מדווחים על שימוש יומיומי. אימוץ נרחב זה חוצה גבולות של מגדר, דרגה, סוג חברה ומיקום גיאוגרפי, אם כי ישנם הבדלים פרטניים. זוהי הוכחה לכך שתעשיית ההייטק הישראלית אימצה את הטכנולוגיה החדשה בצורה נרחבת ועמוקה.

פרודוקטיביות: איכות טובה יותר, זמן קצר יותר

השימוש הדומיננטי בכלים הללו, כמו ChatGPT ו-Gemini, מוכיח את עצמו בשטח. עובדי ההייטק לא רק משתמשים בטכנולוגיה, אלא חווים שיפור דרמטי בעבודתם. כ-70% מהעובדים מדווחים על שיפור רב באיכות התוצרים , בעוד שכ-50% מעידים על קיצור זמני העבודה עד פי 2. באופן כללי, מרבית המשיבים – הן בתפקידים טכנולוגיים (73%) והן בלא-טכנולוגיים (79%) – מדווחים על תרומה נתפסת רבה לפרודוקטיביות בעבודה. הנתונים הללו מצביעים על כך שה-AI היא מנוע צמיחה אישי וארגוני שכבר חוסך זמן יקר ומייצר תוצרים איכותיים יותר, ומהווה סיבה מצוינת לאמץ את הכלים הללו גם בסביבת העבודה שלכם.

שימוש עמוק ומגוון: מי משתמש הכי הרבה?

ה-AI כבר לא משמשת רק למשימות קטנות ושוליות. 82% מהמשתמשים היומיומיים נעזרים בה לשלושה סוגי משימות או יותר. הנתונים מראים כי עובדים בתפקידים טכנולוגיים נוטים להשתמש בכלי GenAI למגוון רחב יותר של משימות בהשוואה לעובדים שאינם טכנולוגיים. אצל הטכנולוגיים, השימוש מתרכז במשימות ליבה כגון פיתוח קוד, בדיקת תקלות ותיעוד. לעומת זאת, עובדים לא-טכנולוגיים משתמשים בכלים אלה למגוון רחב יותר של צרכים, כולל כתיבת תוכן מקצועי וחיפוש מידע

מעניין לציין כי השימוש בכלי קוד ייעודיים (כמו GitHub Copilot) נפוץ דווקא בקרב ג'וניורים בתפקידים טכנולוגיים, אך גם עובדים לא-טכנולוגיים עושים בהם שימוש
, מה שעשוי לרמז על טשטוש גבולות המיומנויות ועל כוחם של הכלים הללו להעניק יכולות טכנולוגיות גם למי שאינו מגיע מהתחום. כמו כן, נמצא כי השימוש בכלים ייעודיים לקוד נמוך יותר בחברות סטארט-אפ לעומת מרכזי מו"פ בינלאומיים ובתי תוכנה.

איום או הזדמנות? הפערים בתוך הענף

באופן כללי, עובדי ההייטק אופטימיים: הבינה המלאכותית נתפסת כהזדמנות להתפתחות תעסוקתית, יותר מאשר כאיום על התעסוקה. 67.8% מהמשיבים רואים בה הזדמנות במידה רבה או בינונית. עם זאת, כאשר חודרים לעומק הנתונים, מתגלים פערי תפיסה מהותיים שחשוב מאוד להיות מודעים אליהם:

• הטכנולוגיים חוששים יותר: עובדים בתפקידים טכנולוגיים נוטים יותר לתפוס את GenAI כאיום גבוה על עתיד התעסוקה (31%) בהשוואה לעובדים לא-טכנולוגיים (14%).
  
• הצעירים והפריפריה מודאגים: עובדים צעירים יותר (בני 25-34) רואים בכלי GenAI איום בשיעור גבוה יותר בהשוואה למבוגרים יותר. באופן דומה, עובדים המתגוררים מחוץ לתל אביב והמרכז מדווחים על תחושת איום גבוהה יותר.
  
• הזדמנות ללא-טכנולוגיים: עובדים שאינם טכנולוגיים מזהים בכלי GenAI הזדמנות להתפתחות תעסוקתית במידה רבה ורבה מאוד בשיעור גבוה יותר (76%) לעומת עובדים טכנולוגיים (65%).
  
• השכלה: בעלי השכלה לא-אקדמית חשים איום על התעסוקה במידה רבה יותר לעומת בעלי השכלה אקדמית.

לאן ממשיכים מכאן? תובנות ופעולה

המחקר מראה כי ה-AI היוצרת היא כלי הכרחי שכבר שינה את שגרת העבודה. הפערים בתפיסת האיום בין דרגים, מיקומים גיאוגרפיים ורמות השכלה מחייבים את קובעי המדיניות – וגם את מנהלי החברות – להתמקד בתוכניות הכשרה והסבה ממוקדות. יש לוודא שהפוטנציאל של ה-AI כהזדמנות ימומש על ידי כלל העובדים, ולא רק על ידי קבוצות מסוימות. הפצת המידע הזה היא קריטית כדי לעורר דיון ציבורי ומקצועי על המהלכים הנדרשים כעת כדי להבטיח את עתיד ענף ההייטק הישראלי ואת העובדים בו.

לדו"ח המלא של רשות החדשנות