הלקוחות שלכם רואים שה-AI אצלכם מנוהל, נבדק ושקוף. לא בהבטחה שיווקית, אלא בתו חי שאפשר לבדוק.
ארבע שאלות שלקוחות, שותפים ומחלקות רכש כבר שואלים ארגונים בישראל:
ובכל אחת מהן, גם ארגון שעושה עבודה טובה לא יכול להוכיח אותה.
הארגון משתמש ב-AI בתהליכים עסקיים ולא מפרסם דבר. הלקוח לא יודע איפה המערכת פועלת ומה ההשלכות עליו.
אחרי טעות, תלונה או כתבה, הארגון מסביר בדיעבד מה קרה. בלי תשתית מוכנה, ההסבר נשמע מתגונן וחלקי.
"אנחנו משתמשים ב-AI באחריות" באתר או במסמך הפרטיות, בלי פירוט של תחומים, אחריות ובקרה.
שלושה רכיבים שהופכים מדיניות AI פנימית למשהו שלקוח יכול לראות ולבדוק.
שאלות ברורות לפי תחומי שימוש, זהות לכל הארגונים ומפורסמות לכולם.
סוקר מטעם ארגון ה-AI הישראלי בודק את תיק התיעוד ונפגש עם בעל התפקיד האחראי על AI.
התו באתר שלכם מקשר לכרטיס במאגר, שמראה בזמן אמת שהתו פעיל ומה נבדק.
הדרישות של התו בונות בארגון את התשתית שמגנה עליו, ומראות אותה ללקוחות.
מרשם של כל מערכות ה-AI: לכל מערכת בעלים, מטרה, ספק ורמת סיכון. בלי רשימה כזו, אי אפשר לנהל.
מדיניות שהנהלה אישרה, והנחיה כתובה: מה מותר ומה אסור להכניס לכלי AI.
נוהל לאירועי AI: טעות, דליפה או הטיה מדווחים, נחקרים ומתוקנים, במקום אלתור בלחץ.
בעל תפקיד בכיר אחראי על AI, ועדה מאשרת מערכות בסיכון גבוה, ודיווח לדירקטוריון פעם בשנה.
בוט, מייל אוטומטי או שיחה קולית מזוהים כ-AI. תוכן שעלול להטעות מסומן.
סירוב, ביטול או חסימה לא מתקבלים על ידי מערכת לבדה. הלקוח יכול לערער ולהגיע לנציג.
נתוני לקוחות לא משמשים לאימון מודלים של ספקים, והדבר מוסדר בחוזה.
לחיצה על התו מציגה ללקוח בזמן אמת שהתו פעיל, מה הארגון הצהיר ועד מתי.
הארגון ממפה אילו חובות חלות עליו, כולל חוק ה-AI האירופי ורגולטור ענפי.
שימוש במידע, אימון מודלים, מיקום אחסון ואבטחה מוסדרים בחוזה.
כל מערכת AI חדשה עוברת הערכת סיכונים לפני שהיא עולה לאוויר.
אדם בודק כל החלטת סינון, ובדיקת הטיות נעשית לפחות פעם בשנה.
שני ארגונים כותבים באתר "אנחנו משתמשים ב-AI באחריות". מבחינת הלקוח, אלה לא אותן מילים.
התחום הכללי חובה לכל ארגון. לחצו על תחום כדי לראות את השאלות שהסוקר בודק.
לחצו על שלב לפרטים.
הגוף שמחבר בין ארגונים, מנהלים ואנשי מקצוע סביב שימוש אחראי ומועיל בבינה מלאכותית. מפרסם מדריכים, מחקרים וכלים לארגונים, ומקיים מפגשים מקצועיים לאורך השנה.
מפעיל את מועדון C-AI Forward לבכירים שמובילים את הטמעת ה-AI בחברות הגדולות במשק.
הסוקרים הם אנשי מקצוע עם ניסיון בממשל, סיכונים ואבטחת מידע, שעברו הכשרה על דרישות התו.
מי שמכין ארגון לתו לא בודק אותו.
כל הדרישות מפורסמות, וכל ארגון נבדק לפי אותם כללים.
הדרישות מתעדכנות לפי הרגולציה והטכנולוגיה, אחרי התייעצות עם התעשייה.
הסטטוס של כל תו, פעיל, מושעה או פג תוקף, גלוי לכל אחד.
חוק ה-AI האירופי (EU AI Act) חל גם על חברה ישראלית שמערכת ה-AI שלה משרתת לקוחות או משתמשים באיחוד.
גילוי שמדברים עם בוט וסימון תוכן שנוצר ב-AI.
לקוחות אירופיים כבר שואלים ספקים ישראלים מה מדיניות ה-AI שלהם.
AI בגיוס עובדים ובהחלטות משמעותיות על אנשים צפוי להיות מחויב בדרישות מחמירות.
ההשראה מאירופה. התו בנוי ברוח תו D-seal הדני ועקרונות החוק האירופי, כך שארגון ישראלי מציג תשובה אחת מסודרת גם ללקוחות בחו"ל.
ארגון עם ISO/IEC 42001 או 27001 בתוקף כבר עומד בחלק מהדרישות, ולכן משלם פחות.
לפי חוק התקנים, "תקן ישראלי" ו"תו תקן" שמורים למכון התקנים. תו של גוף מקצועי, כמו תו נגישות או תו איכות, הוא הדרך המקובלת. לכן כל ארגון מקבל "מספר תו".
לא. התו עוסק רק בשימוש ב-AI ולא נוגע באבטחת מידע כללית או במדיניות הפרטיות. ארגון עם ISO בתוקף כבר עומד בחלק מהדרישות, ולכן משלם פחות.
לא. התו מעיד על תיק התיעוד שנבדק לפי דרישות פומביות. הוא אינו חוות דעת משפטית.
יועץ התו מכין את הארגון: עוזר לכתוב נהלים ולאסוף תיעוד, ומתומחר בנפרד. הסוקר בודק ומחליט. אותו אדם לא יכול למלא את שני התפקידים מול אותו ארגון.
הארגון מקבל רשימת השלמות ו-60 יום להשלים אותן. אחרי ההשלמה הסוקר מאשר והתו מונפק. אם הפערים לא הושלמו, אפשר להגיש מחדש.
הסטטוס בכרטיס מתחלף ל"התו מושעה" עד שהקוד חוזר. תו שפג תוקפו מוצג כ"פג תוקף".
מתחילים בתחום הכללי ובתחומים שאתם עובדים בהם היום, ומרחיבים לפי הצורך.